סגולת הטקסט

סגולת הטקסט

תפיסה של טקסטים קבליים

"..אני עובד כבר שנים רבות עם ספרי מקור רק במטרה להרגיש אותם לעומק ולהשתנות בהשפעתם. בזמן הקריאה הטקסט מבצע בי שינויים מסוימים. לכן אפילו אם אני מרגיש מבולבל לגמרי ממחשבות, כמו נמצא בערפל, אני שמח מאוד, כי זה מעיד על כך שהטקסט השפיע עליי. אני מניח את הטקסט בצד וכעבור פרק זמן שוב חוזר אליו. עם זאת, אני משתדל להרגיש כיצד הטקסט השפיע על הידע שלי בלימוד ובעסקים, והיקנה לי תפיסת עולם שונה לחלוטין. ישנם ספרי מקור כל כך חזקים בהשפעתם, שלאחר קריאה בהם אני משנה את ההשקפה שלי לגמרי, משנה את הדעה ואת התפיסה שלי. לכך אני שואף להגיע.

כאשר התחלתי ללמוד את חכמת הקבלה היה עליי לצבור חומר כדי להבין על מה מדברת החכמה, כדי לדעת מה כתוב והיכן ולרשום לעצמי הערות. היום יש מחשב לכן קל מאוד לעשות זאת. יצרתי תיקיות שלתוכן הכנסתי העתקים של ביטויים שונים והגדרות, אחר כך השוויתי ביניהם, ניתחתי אותם, שקלתי כמה זה נכון או לא נכון מנקודת מבטי. עבודה כזו מחנכת את האדם. אני מציע לעסוק בשינוי רגשי יותר מאשר שינוי בשכל.

[...]
המקובלים הם אנשים שכותבים מתוך מגע מלא עם הבורא ואני רוצה לשנות את עצמי כדי להיות דומה לבורא. לכן אני תופס את מה שהם כותבים כדעה של הבורא, כרצון של הבורא. זה מאוד חשוב לי. אם אלך על פי ההוראות שלהם אז אהפוך להיות כמו הבורא. כרגע אני לא משיג את הבורא לכן אני לומד את ההוראות של המקובלים ומשתדל ללכת על פיהן."

אנחנו משתמשים בטקסטים האלה רק כסגולה

"המקובלים כותבים למי שנמצא ברוחניות, כמו שכתוב באות קנ"ה, ב"הקדמה לתע"ס", באות קנ"ד אפילו, שמקובלים כותבים למקובלים, אנחנו משתמשים בטקסטים האלה רק כסגולה. ודאי שאנחנו גם כן מתחילים לבנות לפנינו ככה איזה ציורים, אבל במיוחד מה שאנחנו צריכים זו סגולה, להיכנס לשם, להרגיש, ואז אנחנו נבין על מה מדובר בלי להתבלבל". (הרב מיכאל לייטמן, 20.12.10) 

- אותיות הן צורת הרצון הרוחני

(ערוץ "סגולת הטקסט"(

מה שכתוב בספר, אני רוצה שיהיה כתוב על הלב שלי, על הרצונות שלי. שהרצון שלי יעבור פירמוט בצורה של האותיות האלה. כי אותיות הן צורות של הרצון, צורות של העולם הרוחני.

ייחודיות של טקסטים רוחניים

"הייחודיות של טקסטים בעברית מתבטאת בכך שבמקום תנועות משתמשים בסימנים נסתרים, ניקוד בצורה של נקודות וסימנים נוספים שמסמלים ניגון. טקסטים רוחניים דורשים אופן ביטוי מיוחד, מפני שמבטאים אותם באמצעות חמשת החלקים של המכשיר הקולי שאליו שייכים השיניים, החך, הלשון, הלחיים והגרון. בהתאם לכך עליך לבטא מילים בהדגשה קולית (אינטונציה) מסוימת, ניגון נכון. רק אז הטקסט יוצא נכון.

מעניין, שבאלף-בית עצמו, בצורתו המקורית אין נקודות, פסיקים, מקפים וסימני פיסוק. אבל, כאשר קוראים את הטקסט בהדגשה קולית (אינטונציה), אז אין צורך בהם, כי אם מבטאים את המילים בצורה נכונה הכול מובן. לכן, יש חיסכון רב של מקום בכתיבה.

כל זה אינו נובע מהמצאות של בני האדם, אלא נובע מהתאמה לאותם כוחות עליונים, שיורדים לעולם שלנו ויוצרים כאן סימנים תואמים. מפני שאות מסמלת בעברית "סימן".

באות שבשפה העברית, כמו בהירוגליף (כתב חרטומים), יש הרבה מאוד מרכיבים, שמסמלים תכונות רבות ושונות, לכן היחס לטקסטים, הוא מיוחד. בשפה העברית אסור לשנות דבר, זה לחלוטין לא מתקבל על הדעת. למשל, אפשר לראות עד כמה הצרפתית העתיקה שונה מהצרפתית המודרנית. וכך גם בכל השפות ואילו בשפה העברית אין שום שינוי.

הערה: אבל מופיעות מילים חדשות…

הן מופיעות, בדרך כלל זו השאלה משפות זרות מפני שהן לא קיימות בשורש הרוחני, למשל "אופניים", "מטוס", "אנייה", "מחשב", "טלוויזיה" וכולי. אבל לכל מה שקיים בעולם הזה בצורתו הטבעית, יש שורש רוחני משלו. לכן השמות של האובייקטים והתופעות האלה ברורים ומדויקים לחלוטין ורשומים."

אוֹר פָּשׁוּט
מתוך ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר: "תורת הקבלה ומהותה", פרק: "ביטויים רוחניים"

הָרוּחָנִי אֵין לוֹ דִּמְיוֹן

וְעַל כֵּן אֵין לוֹ אוֹתִיּוֹת

לַהֲגוֹת בָּהֵֶם.

וַאֲפִילוּ אִם נֶאֱמַר עָלָיו בִּכְלָלוּת,

שֶׁהוּא "אוֹר פָּשׁוּט",

הַיּוֹרֵד וְנִמְשָׁךְ לַמְּבַקֵּשׁ,

עַד שֶׁמַּלְבִּישׁוֹ וּמַשִּׂיגוֹ,

בְּכֹל הַשִּׁעוּר, הַמַּסְפִּיק לְגִילוּיוֹ,

הֲרֵי גַּם זֶה לָשׁוֹן מוּשְׁאָל:

הֱיוֹת שֶׁכֹּל הַמְּכוּנֶה

בָּעוֹלָם הָרוּחָנִי בְּשֵׁם "אוֹר"

אֵינוֹ דּוֹמֶה לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ

אוֹ לְאוֹר הַנֵּר,

וּמַה שֶׁאָנוּ מְכַנִּים

בָּעוֹלָם הָרוּחָנִי

בְּשֵׁם "אוֹר",

הוּא מוּשְׁאָל

מֵהַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי,

  

שֶׁטִּבְעוֹ,

בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹפִיעַ בָּאָדָם

בְּהַתָּרַת הַסְפֵיקוֹת,

הוּא מְגַלֶּה כְּעֵין שֶׁפַע

שֶׁל אוֹר וְתַעֲנוּג,

בְּכֹל קוֹמַת הַגּוּף.

אני פועל כמה שאני מסוגל

(ערוץ "סגולת הטקסט")

בסגולה אין שרשרת פעולות של אורות וכלים שקשורים זה לזה בצורה מדויקת, אלא האדם פועל כמה שמסוגל וזה מפעיל משהו. כמו ילד שצועק ובוכה, ואז מזמינים דחוף רופא שבא ובודק, ושולח שליח לאיזה מפעל שיביא לאמא תרופה בשבילו, אבל הילד בעצמו בכלל לא מודע למה שגרם. כך תמיד מדרגה קטנה כלפי מדרגה עליונה.

הסוד של ספרי הקבלה

"בחכמת הקבלה מושג הספר, זה מסר שאדם מקבל מהחכם שמגלה את פנימיות העולם, את העולם העליון, ומוסר לו את זה דרך סימנים שהם עשרים ושניים ועוד חמישה, עשרים ושבעה סימנים, אותיות האלף בית. ודרך האותיות האלה האדם מתחיל לקבל בתוכו, לפצח בתוכו את כול הקוד הזה שהמחבר רוצה למסור לו. (מתוך זמן קבלה: הסוד של ספרי הקבלה, 13.06.2017)

הרצון שלי קובע הכל

(ערוץ "המאור המחזיר למוטב")

אני חייב לפתח חיסרון נכון לאור, לפתוח בי מקום חלל, שישאב לתוכו את האור. כי האור עושה רק פעולה אחת, הוא מביא את התכונה שלו להשפיע, לכל מקום איפה שהוא נמצא, בהתאם לגודל החיסרון.